אמנויות לחימה ככלי אפקטיבי לשיפור אתגרי הקשב והריכוז

ריטלין, קונצרטה, אדרל, וויונס… הם רק חלק מהרפרטואר העשיר המתקשר עם ילדי הקשב והריכוז. מסתבר שיש עוד דרכים לאזן את ההיפראקטיביות וחוסר השקט המאפיין אותם ולנתב את האנרגיה של ילדים נפלאים אלה למחוזות נעימים ורגועים יותר.

פעילות גופנית ובפרט אמנויות לחימה הן דוגמאות קלאסיות לכך. מה לאמנויות לחימה וקשב וריכוז ?

אז קודם כל, בין סוגי ספורט קבוצתי ויחדני ילד עם ADHD בדרך כלל יתקדם יותר טוב בפעילות מהסוג השני. גם כי שם יש להם יותר הדרכה ותשומת לב פרטנית מהמאמן וגם כי יש פחות רגעים שהוא לא מעורב בפעילות הקבוצה במישרין.

כמו בכדורגל כשהכדור רחוק ממנו ואז מוסח בקלות ולא מצליח לתכנן את הפעילות שלו לפי הדינמיקה של הקבוצה.

אחד ממאפיינים של הפרעת הקשב ופעלתנות יתר הינו האימפולסיביות. ילדים עם ADHD  נוטים לעיתים להתפרץ, להתחצף ואף להיות אלימים ללא יכולת שליטה על מעשיהם.

אמנויות לחימה (כמו קרב מגע, קיקבוקסינג, ג'וג'יטסו ועוד) מאפשרות לתת במה לחשקים ויצרים אלה, אולם בדרך מעודנת יותר. באמנויות הלחימה טמונות ערכים נוספים כמו: שליטה בגוף, שיפור יכולת תודעתית, ריכוז, כבוד לזולת, מסירות ועוד.

אמנויות הלחימה מושתתות על סידרת פעילויות שכל אחת מהן משפרת תפקוד נוירולוגי אחר המאפיין את הלוקים ב"הפתעת קשב וריכוז".

• חימום אירובי – מזרים את הדם והפעילות הכימית במוח באמצעות דופמין שאחראי על ויסות קוגניטיבי, מוטורי, מצב הרוח, קשב ושינה.לפי המחקרים, תרגול אירובי של 15 דקות יכול לשפר את הריכוז למשך 4 שעות.
• תרגול טכניקה – תרגול תנועה החוזרת ונשנית, בונה רשת עצבית המסוגלת לבצע רצף של תנועות . הילד לומד לשלוט בגוף שלו באמצעות פירוק הטכניקה לחלקים קטנים, אינטגרציה של תנועות אלו לתרגיל אחד ותכנון של השימוש בו מול היריב.
• אימון קרבות – קרב הוא סוג של מיינדפולנס- הילד צריך להיות כאן ועכשיו, ללמוד להתרכז במתרחש מולו. ואם לא- במיידית באה התוצאה )מכה, הכנעה(.
• תרגילי סיבולת לב-ריאה – מספקים חמצן למוח ובכך משפרים תהליכי חשיבה תקינים, יצירתיים, אסוציאטיביים וצלילות מחשבתית.
• גבולות ברורים וסדר פעולות ידוע מראש – מפתחים משמעת עצמית, ריסון, דחיית יפוקים ושליטה עצמית.
• שימוש בהצלחות- לשיפור תחושת הערך והדימוי העצמי, השפעה חיובית על העולם הרגשי של הילד.

בפעילות מסוג זה נדרשת גם התמדה וצורך בתרגול: אימוני ריצה, אימוני כוח, תזונה נכונה ועוד. כניסה למסלול של מחויבות והתמדה משנה פלאים את דימויו של ילד הקשב לטובה, מעלה את בטחונו העצמית ומעניקה לו אמונה וערך עצמי גבוה יותר.  הילד גם רוכש כלים להתמודדות עם קשיים שנוצרו בעקבות תפקודים ניהוליים שכל כך טוענים שיפור ב-ADHD (ארגון וסדר, תכנון זמן, פיקוח ובקרה, ויסות רגשי, הצבת מטרות ופתרון בעיות).

מצד אחד יש משהו מאד אינדיבידואליסטי בלהיות לוחם אבל מצד שני בכל מועדון הילד יימצא  חברים והסביבה המיוחדת של המועדון תשפר את הקישורים החברתיים שלו.

שירה (שם בדוי) בת ה- 10 , תושבת חיפה אובחנה על ידי כסובלת מהפרעת קשב ופעלתנות יתר. הוריה התנגדו לטיפול תרופתי ואז התחלנו לחפש דרכים אחרות לעזור לילדה. במהלך האבחון  הילדה סיפרה שהיא אוהבת לראות אין האח הגדול שלה משחק במשחקי מחשב שבהם יש קרבות של לחימה משולבת או קיקבוקסינג. ואז עלה הרעיון להציע לה לנסות להיות לוחמת בעצמה ולא הדמות שעל המסך.

ההורים פנו למאמן קרב מגע וקיקבוקסינג ותיק באזור חיפה והקריות מיכאל בריטבסקי.

למיכאל ניסיון רב בגידול אלופים. אחד מהתלמידים הבולטים שלו- יוליה סצ'קובה, אלופת העולם בקיקבוקסינג. הוא מצטיין גם בשימוש באימונים שלו כשיטה טיפולית לילדים עם קשיים שונים ומגוונים. בשיחה עם מיכאל דנו על הקשיים המרכזיים של הילדה והמטרות שבעבודה שלו כמאמן. לאחר כחצי שנה השינוי היה ניכר שבא לידי ביטוי בשאלוני מעקב:

•  שירה הייתה מרוכזת יותר ומוסחת פחות לא רק באימונים. גם במסגרת החינוכית וגם בבית חל שיפור.
• האימפולסיביות פחתה בהרבה והבית הפך להיות יותר נעים, בו גם התחילו להופיע חברות טובות של שירה אותן רכשה במסגרת המועדון.
•  דחיית סיפוקים נעשתה יותר אפקטיבית ושליטה העצמית הובילה לשיפור בו ויסות הרגשי מיכאל מסכם את נקודות החשובות שלהן הוא שם לב כמאמן:

"בגישה ממוקדת ילד אני קודם כל מפעיל את כל האינטואיציות והידע שלי כמאמן כדי לשמור על המוטיבציה של הילד. אני גם יודע לשקף את ההתקדמות ברגעים הנכונים ולתת משוב מתאים ליכולות והבשלות של הילד. אני גם מקפיד לפרק מטרות ומשימות לשלבים קטנים וברורים. כך ילדי הקשב מצליחים להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות. ואז חזרתיות והתמדה מקדמות אותו לרמות גבוהות. חשוב לי לא להעמיס על הילד שיש לו בעיות קשב הסברים ארוכים של טכניקה. אני יודע שיותר מ- 15-10 דקות הסבר כבר יהיה בלתי אפשרי עבורו.

ולכן אני מקדיש חלק מהאימון ל"הוצאת האנרגיה" של הילדים, במיוחד אלו שיש להם פעלתנות יתר ואימפולסיביות. לא פחות חשוב- מתרגלים תחושה של זמן ומיומנות לרכז מאמץ לפרקי זמן שונים בלי לאבד את הפוקוס "

אז מי אמר שלא ניתן להילחם באתגרי הקשב והריכוז?

בוודאי שאפשר. והלחימה הזו תהיה מלאת עונג וסיפוק לצד רכישת כלים להתמודדות עם התסמינים של הפרעת קשב.